המטרה הקלינית
מתחילים מהקושי שאותו רוצים לשפר: כאב, תנועה, שינה, עוררות או תפקוד אחר.
Neuropuncture™
נוירופונקטורה היא גישה טיפולית המחברת בין מחטים וגירוי חשמלי מבוקר לבין ידע באנטומיה, בפיזיולוגיה ובמערכת העצבים.
הטיפול נבנה לפי התמונה הקלינית: בוחרים נקודות גירוי, מגדירים את אופן הגירוי ועוקבים אחר התגובה לאורך המפגש ובין המפגשים.
לאחר הערכה והגדרת מטרות, מוחדרות מחטים דקות בנקודות שנבחרו לטיפול. אל המחטים מחברים מכשיר המספק גירוי חשמלי עדין ומבוקר.
העוצמה נקבעת יחד איתכם. התחושה יכולה להיות של פעימות קטנות, רטט או זרם עדין, ואפשר להתאים אותה במהלך המפגש.
כל מפגש נמשך 45–60 דקות, כולל השיחה, הטיפול וההתייחסות לתגובה.
מתחילים מהקושי שאותו רוצים לשפר: כאב, תנועה, שינה, עוררות או תפקוד אחר.
הבחירה בנקודות מתייחסת לאנטומיה ולמסלולים העצביים הקשורים לתמונה הקלינית.
התדר, העוצמה ואופן הגירוי נבחרים לפי מרשם הטיפול ומותאמים לתחושה ולתגובה.
בוחנים את התוצאה באמצעות שאלונים, דיווח אישי ומדדי תפקוד. בהתאם לכך מתאימים את הטיפול ואת המשכו.
התייחסות לרקמה באזור הגירוי, לתחושה, לכאב ולתגובות מקומיות.
התייחסות לקשר שבין גירוי היקפי, חוט השדרה ותגובות עצביות.
התייחסות למסלולים המשתתפים בעיבוד הכאב ובוויסות שלו במערכת העצבים.
התייחסות לרשתות הקשורות לתנועה, לעוררות ולוויסות, בהתאם למטרה הקלינית.
עבודה באזורי שריר ונקודות מוטוריות, בהתאם למתח השרירי, לתנועה ולתפקוד.
המודל מסביר את ההיגיון לבחירת הטיפול. מידת התמיכה המחקרית והמשמעות הקלינית נבחנות בנפרד לכל מצב ולכל יישום.
שיטת Neuropuncture™ פותחה על ידי ד״ר מייקל קוראדינו, מתוך רצון לחבר בין פרקטיקת הדיקור לבין הבנה אנטומית ונוירופיזיולוגית של הגירוי הטיפולי.
השיטה כוללת מסגרת הכשרה המתמקדת בבחירת מסלולים עצביים, בשימוש בגירוי חשמלי ובבניית מרשמי טיפול.
את הכשרתי בנוירופונקטורה עברתי אצל ד״ר קוראדינו. כיום אני מנהל את פעילות Neuropuncture בישראל וחבר בצוות ההובלה הבינלאומי.
לפני הטיפול עוברים על הרקע הרפואי, התרופות והטיפולים הקיימים. חשוב לעדכן על היריון, קוצב לב או שתל אלקטרוני, הפרעות קרישה, אפילפסיה וכל מצב רפואי רלוונטי.
המידע מאפשר לבחון התאמה, צורך בבירור מוקדם ושינויים באופן הטיפול.
נוירופונקטורה אינה מחליפה אבחון או מעקב רפואי. אפשר לבחון את שילובה לצד טיפול תרופתי, פסיכולוגי, פסיכיאטרי או שיקומי, בהתאם למצב האישי.
אפשר להתחיל בשיחה קצרה על הקושי, הרקע הרפואי והציפיות מהטיפול.