נוירופונקטורה בפרקינסון ובמצבים נוירולוגיים

מחלת פרקינסון מזוהה לעיתים עם רעד, אך התמונה רחבה יותר ומשתנה מאדם לאדם.

פרקינסון קשור לירידה בתאים המייצרים דופמין באזור הקרוי החומר השחור ולשינויים באופן שבו רשתות התנועה מתקשרות זו עם זו.

נוירופלסטיות היא היכולת של מערכת העצבים לשנות קשרים, לחזק מסלולים וללמוד מתוך גירוי וחזרתיות. היכולת הזאת נשמרת גם כאשר קיימת מחלה נוירולוגית, אף שהיא פועלת בתוך המגבלות שמציבה המחלה.

המחקר בתחום הגירוי העצבי בוחן השפעות אפשריות על פעילות רשתות התנועה, על מערכות נוירוכימיות ועל גורמים נוירוטרופיים כמו BDNF ו־GDNF, המעורבים בתמיכה בתאים ובפלסטיות עצבית.

המנגנונים עדיין נחקרים. המטרה הקלינית בנוירופונקטורה היא לשפר תסמינים ותפקוד. כיום אין הוכחה מספקת שהטיפול עוצר או מאט את התקדמות מחלת הפרקינסון.

בנוירופונקטורה משתמשים במחטים עדינות ובגירוי חשמלי מבוקר כדי להעביר למערכת העצבים קלט מדויק וחוזר.

אזורי הגירוי והפרמטרים נבחרים לפי האבחנה, המצב הנוירולוגי, התסמינים והמטרות. המרשם עשוי להתייחס למסלולים המעורבים בהתחלת תנועה, טונוס שרירים, קצב, תחושה, כאב וויסות אוטונומי.

במהלך הטיפול ניתן להרגיש פעימות, רטט או זרם מקומי. עוצמת הגירוי מותאמת ונשארת בשליטת המטופל או המטופלת.

התנועה בפרקינסון יכולה להשתנות במהלך היום בהתאם לשעת נטילת התרופות, איכות השינה, עייפות, מתח וגורמים נוספים. לכן איננו מסתמכים על התחושה מיד לאחר כל טיפול.

ככל האפשר, משווים את התפקוד בשעה דומה וביחס קבוע לזמן נטילת התרופה. המעקב יכול לכלול:

• קימה מכיסא ללא שימוש בידיים או עם פחות עזרה.
• הזמן הנדרש להתחיל ללכת.
• אורך הצעד, הקצב ושינויי כיוון.
• הליכה רציפה וקיפאון בתנועה.
• כתיבה, כפתור חולצה ופעולות עדינות בידיים.
• נוקשות, כאב ורעד.
• איכות השינה, עצירות, עייפות ומצב הרוח.
• שאלונים מקובלים וצילום משימות תנועה, לפי הצורך ובהסכמה.

בפרקינסון ניתן להיעזר גם במדדים מתוך UPDRS, הסולם המקובל להערכת חומרת התסמינים. המטרה היא לזהות שינוי שחוזר על עצמו ומשפיע על היומיום.

המטרה אינה זהה אצל כולם. עבור אדם אחד השינוי החשוב יהיה לקום מהכיסא בפחות מאמץ. עבור אדם אחר זו תהיה הליכה בטוחה יותר, שימוש בידיים, שינה רציפה או הקלה בכאב.

בתחילת התהליך בוחרים מספר מטרות ברורות. לאורך הדרך בודקים אם הופיעה מגמה, אם צריך לשנות את המרשם ואם השינוי משמעותי מספיק כדי להצדיק המשך טיפול.

המחקר על נוירופונקטורה בפרקינסון נמצא עדיין בשלב מוקדם, אך בקליניקה אנחנו רואים אצל מטופלים שינוי ושיפור משמעותיים בתסמינים וברמת התפקוד.

במחקר קליני ראשוני קיבלו שני מטופלים 12 טיפולים. בשני המקרים דווח על שיפור בתסמינים המוטוריים ובציוני UPDRS. זהו ממצא מעניין, אך מספר המטופלים קטן ואינו מאפשר להסיק מה תהיה התגובה אצל כלל המטופלים.

נדרשים מחקרים גדולים ומבוקרים יותר כדי להעריך את היקף ההשפעה ולזהות מי עשוי להגיב היטב. במקביל, בקליניקה אנחנו אוספים מדדי תפקוד בצורה שיטתית כדי לבחון את השינוי לאורך זמן ולא להסתפק ברושם רגעי.

נוירופונקטורה משתלבת לצד טיפול תרופתי, פיזיותרפיה, פעילות גופנית, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת לפי הצורך.

התרופות מספקות תמיכה חשובה במערכת הדופמינרגית. תנועה ותרגול עוזרים להפוך שינוי ביכולת העצבית לפעולה שימושית שחוזרת על עצמה בחיים.

אין להפסיק או לשנות תרופות ללא הנחיה מהנוירולוג המטפל. אם מופיע שינוי משמעותי בתסמינים או בתגובה לתרופה, מעדכנים את הנוירולוג כדי שיוכל לבחון את המצב.

המפגש הראשון כולל מעבר על האבחנה, המסמכים הרפואיים, התרופות והתפקוד היום. יחד מגדירים פעולות ותסמינים שנרצה למדוד ומבצעים טיפול מלא.

כל מפגש נמשך 45 עד 60 דקות. מסגרת הטיפול והתדירות נקבעות לפי המצב והתגובה, ללא התחייבות מראש לסדרה.

אם אין שינוי מספק, בוחנים את תנאי המדידה ואת מרשם הטיפול. בהתאם למגמה מחליטים יחד אם לבצע התאמה, להמשיך או לסיים.