קשיי קשב ומיקוד
- קושי להישאר עם משימה שאינה מעניינת או דחופה.
- מוסחות מרעשים, התראות או מחשבות פנימיות.
- איבוד רצף במהלך קריאה, שיחה או עבודה.
- מעבר מהיר בין משימות.
- טעויות הנובעות מחוסר תשומת לב.
- קושי להקשיב לאורך זמן.
- שכחה של הנחיות או שלבים.
כשהיכולת קיימת, אבל קשה להפעיל אותה ברגע הנכון
אתם יודעים מה צריך לעשות, אבל מתקשים להתחיל. פותחים משימה, עוברים לדבר אחר ומגלים שהזמן נעלם. משימות פשוטות נערמות, ורק הלחץ של הרגע האחרון מצליח לפעמים לייצר את האנרגיה הדרושה.
ADHD אינו חוסר רצון או חוסר יכולת. הוא קשור לאופן שבו המוח מווסת קשב, עוררות, מוטיבציה, זמן, זיכרון עבודה ושליטה בדחפים.
ב־NeuroZen אנחנו עובדים עם מערכת העצבים באמצעות נוירופונקטורה. הטיפול נבנה לפי הקשיים והמטרות האישיות, ונמדד לפי שינוי ממשי בהתארגנות, בקשב ובתפקוד.
ADHD יכול להופיע עם קשיי קשב, עם היפראקטיביות ואימפולסיביות או בשילוב ביניהם.
אצל ילדים הקושי עשוי לבלוט בבית הספר ובהתנהגות. אצל מבוגרים הוא מסתתר לעיתים מאחורי שעות עבודה ארוכות, לחץ קבוע, שינה לא מספקת ומאמץ גדול לשמור על תפקוד.
זיכרון העבודה מאפשר להחזיק מידע פעיל בזמן שמבצעים פעולה.
כאשר הוא מתקשה, אפשר להיכנס לחדר ולשכוח מדוע, לאבד חפצים, לשכוח משימה תוך כדי ביצוע או להתקשות לעקוב אחר מספר הוראות ברצף.
אצל מבוגרים, היפראקטיביות אינה תמיד נראית כריצה או תנועה בולטת. היא יכולה להופיע כחוסר שקט פנימי, צורך להיות עסוקים ללא הפסקה או קושי אמיתי לנוח.
אדם עם ADHD יכול להתקשות להתרכז במשימה אחת ובאותו יום להישאב במשך שעות לנושא שמעניין אותו.
מיקוד יתר אינו סותר ADHD. הוא מדגיש שהקושי אינו מחסור מוחלט בקשב, אלא קושי לכוון את הקשב ולעבור ממנו בהתאם לצורך.
ADHD יכול להשפיע גם על עוצמת התגובה הרגשית ועל זמן ההתאוששות ממנה:
ADHD הוא מצב נוירו התפתחותי המערב הבדלים בפעילות ובתקשורת בין רשתות הקשורות לקשב, תכנון, תגמול, מוטיבציה ושליטה בדחפים.
הקורטקס הפרה פרונטלי משתתף בתכנון, בזיכרון עבודה, בתעדוף, בעיכוב תגובות ובהחזקת מטרה לאורך זמן.
כאשר הפעילות ברשתות האלה אינה יציבה, האדם יכול להבין היטב מה צריך לעשות ובכל זאת להתקשות להפעיל את היכולת בזמן הנכון.
דופמין משתתף בציפייה לתגמול וביצירת המוטיבציה להתחיל פעולה. משימות עם עניין, חידוש, לחץ או תגמול מיידי יכולות להפעיל את הקשב בקלות יחסית.
משימות מונוטוניות או כאלה שהתוצאה שלהן רחוקה מתקשות לייצר את אותה הנעה. זו אחת הסיבות לכך שהדחיפות של הרגע האחרון יכולה לפתע לשפר את המיקוד.
רשת ברירת המחדל פעילה בזמן שיטוט מחשבתי, דמיון ומחשבה פנימית. רשתות המשימה מסייעות להפנות קשב לפעולה שמתרחשת עכשיו.
כדי להתרכז, המוח צריך לעבור בין הרשתות ולשמור על הרשת המתאימה פעילה. ב־ADHD המעבר והסנכרון עלולים להיות פחות יציבים, ולכן מחשבות פנימיות או גירויים חיצוניים נכנסים בקלות אל מרכז הקשב.
דופמין ונוראדרנלין משתתפים בוויסות האותות בקורטקס הפרה פרונטלי. הם משפיעים על עוררות, מיקוד, זיכרון עבודה, מוטיבציה ושליטה בתגובה.
ADHD אינו נובע ממחסור פשוט בחומר אחד. הוא קשור לאופן שבו מספר רשתות ומערכות נוירוכימיות פועלות יחד.
מערכת הקשב פועלת בצורה הטובה ביותר בטווח עוררות מתאים.
כאשר רמת העוררות נמוכה מדי, המוח עשוי לחפש תנועה, חידוש או גירוי. כאשר העוררות גבוהה מדי, לחץ וחרדה יכולים להקשות על סינון מידע ועל שמירת רצף.
המטרה היא לעזור למערכת להגיע לטווח שבו אפשר להתמקד ולפעול בלי להזדקק בכל פעם ללחץ קיצוני.
נוירופלסטיות היא היכולת של מערכת העצבים ללמוד מתוך גירוי, תרגול וחזרתיות.
כאשר משימה מתחילה שוב ושוב רק תחת לחץ, המוח לומד להסתמך על דחיפות כדי לפעול. כאשר בונים תנאים שמאפשרים התחלה מוקדמת, רצף והתאוששות מהסחת דעת, אפשר לחזק בהדרגה דפוס יעיל יותר.
המטרה אינה לשנות את האישיות או למחוק יצירתיות וסקרנות. המטרה היא להגדיל את השליטה בקשב, כך שהאדם יוכל לבחור מתי להתמקד, מתי לעבור ומתי לעצור.
בנוירופונקטורה משתמשים במחטים עדינות ובגירוי חשמלי מבוקר כדי להעביר למערכת העצבים קלט מדויק וחוזר.
המרשם נבחר לפי התסמינים, רמת העוררות, השינה, התפקוד והמטרות. הוא עשוי להתייחס למסלולים הקשורים לקשב, לוויסות אוטונומי, לשליטה בתגובה ולמעבר בין מצבי עוררות.
הטיפול נועד לתמוך ביכולת:
שיפור בקשב צריך להופיע במקום שבו הקושי מורגש: בבית, בלימודים, בעבודה ובמערכות יחסים.
בתחילת התהליך בוחרים מטרות שאפשר לראות ולעקוב אחריהן:
אצל מבוגרים אפשר להיעזר בשאלון ASRS. אצל ילדים ובני נוער משלבים מידע מההורים ומהמסגרת החינוכית בהתאם לצורך.
השאלון מספק תמונה מספרית. המטרה היא לראות שהיום עצמו נעשה פשוט ויציב יותר.
נוירופונקטורה יכולה להשתלב לצד טיפול תרופתי, הדרכת הורים, טיפול רגשי, אימון, התאמות לימודיות וכלים לניהול משימות.
טיפול תרופתי משפיע על מערכות הקשב והעוררות. כלים מעשיים עוזרים לתרגם את השינוי להתנהלות יומיומית. העבודה המשולבת מאפשרת לבחון מה עוזר ולבנות תהליך שמתאים לאדם.
אין להפסיק או לשנות טיפול תרופתי ללא התייעצות עם הרופא המטפל.
המפגש הראשון כולל מעבר על הרקע הרפואי, האבחון, התרופות, השינה והקשיים המרכזיים. יחד מגדירים מטרות ומבצעים טיפול מלא.
כל מפגש נמשך 45 עד 60 דקות. לרוב מתחילים במסגרת של שמונה מפגשים לאורך ארבעה שבועות. אין חובה להתחייב מראש לסדרה.
לאורך הדרך בודקים את השינוי במדדים ובשגרה ומתאימים את מרשם הטיפול.
הטיפול מתאים לטווח גילאים רחב. אצל ילדים ובני נוער בוחנים את ההתאמה יחד עם ההורים, בהתאם לאבחון, לרקע הרפואי וליכולת לשתף פעולה עם הטיפול.
כדאי להביא אבחון קיים. אם אין אבחון, נברר האם התמונה מתאימה ל־ADHD והאם נדרשת הערכה מסודרת לפני תחילת התהליך.
כן. אנשים רבים מתמודדים בעיקר עם קשיי קשב, התארגנות, זיכרון עבודה והתחלת משימות, ללא חוסר שקט בולט.
אין צורך להפסיק טיפול תרופתי. נוירופונקטורה יכולה להשתלב לצד התרופות, וכל שינוי במינון נעשה עם הרופא המטפל.
מטרת הטיפול אינה להפוך אדם לשקט או אחיד יותר. המטרה היא לתת לו יותר שליטה על הקשב, על רמת העוררות ועל הבחירה מתי לפעול.
כבר בתחילת הדרך מגדירים מספר מדדים ברורים. במהלך המפגשים בודקים אם קל יותר להתחיל, להתמיד, לסיים ולהתאושש מהסחת דעת.
היכולת כבר קיימת. המטרה היא לעזור למערכת להפעיל אותה בזמן הנכון, עם פחות לחץ, מאבק ושחיקה.
בשיחה קצרה נברר מה הכי מקשה על היום שלכם והאם נכון לקבוע פגישת הערכה.